שואף נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית ע"ס 4,500 ₪ שעניינה תנור אפייה שרכשה התובעת מאת הנתבעת 1, אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ (להלן "אלקטרה").

התובעת רכשה, ביום 5.8.2007, מאלקטרה תנור אפייה במחיר של 2,080 ₪. לטענתה, התנור לא היה תקין ולאחר שפנתה לנתבעת, הוחלף בהסכמה לתנור מדגם אחר, וזאת כנגד תוספת כספית של 540 ₪. התובעת טענה כי גם התנור החדש, אינו תקין ו"לא אופה כראוי" ועל כן, פנתה לנתבעת פעמים רבות בעניין.

בכתב הגנתה, טענה אלקטרה כי היא משווקת בלבד ואינה מספקת אחריות או שירות למוצרים שלה, וכי האחריות ניתנה ע"י הנתבעת 2, הייבאונית, ע"פ תעודת האחריות שצורפה למוצר במעמד הרכישה.

אלקטרה לא הכחישה כי התובעת פנתה אליה לאחר רכישת התנור הראשון וטענה כי בעקבות פנייה זו פנתה אל הנתבעת מס 2 ובסופו של דבר הוחלף התנור כאמור.

אין חולק בין הצדדים כי בעקבות פניותיה המרובות של התובעת, בעניין התנור השני, ביקרו טכנאים מטעם הייבואנית, מספר פעמים בביתה של התובעת לבדיקת התנור. אין גם חולק כי התנור נלקח למעבדה למשך מספר ימים לבדיקה, אלא שבעוד שהנתבעות טוענות כי לא נתגלתה כל בעייה בתנור ו"אין מה לתקן" ממשיכה התובעת לטעון כי האפייה בתנור לא אחידה.

הנתבעת מס' 2 ביקשה להדגיש כי בדיקת הטכנאים כללה בדיקת גופי החימום והתרמוסטט ואלה נמצאו תקינים. כן נטען כי בתיאום עם התובעת ובביתה, בוצעה אפיית מוצרי אפייה בנוכחות הטכנאי ואחרון זה מצא כי האפייה 'צלחה' ולא נתגלו שום בעיות.

בדין בפניי חזרה התובעת על טענותיה ומנגד הנתבעות שללו כל בעיית אפייה בתנור. מכל מקום, אלקטרה ביקשה לדחות את התביעה נגדה בהעדר יריבות, תוך שטענה כי עפ"י חוק הגנת הצרכן המוצר נמצא באחריות הייבואנית, נותנת האחריות – הנתבעת מס' 2.

דין התביעה להידחות, וזאת בשל אי עמידת התובעת בנטל ההוכחה המוטל על שכמה.

כידוע המוציא מחברו עליו הראיה, ומכאן על התובעת להוכיח את תביעתה כאשר היא נושאת בנטל השכנוע לגבי יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה. משמעות הדבר הינה, איפוא, כי אם בסופו של יום כפות המאזניים יהיו שקולות בפני בית המשפט, התוצאה תהא לרעתו של מי שנושא בנטל השכנוע.

בנסיבות העניין, ובשים לב לטענות הנתבעות ובדיקותיהם ביהמ"ש אינו יכול לקבוע ממצאים עובדתיים בנוגע לתקינות התנור ללא חוו"ד של איש מקצוע. התובעת אינה יכולה להיבנות על טענתה כי התנור "לא אופה טוב" ללא חוו"ד כאמור, שכן הנתבעת מכחישה את גרסתה מכל מכל. ויוטעם כי תלונתה של התובעת בדבר "אפייה לא טובה" מקפלת בחובה סיממנים סובייקטיביים, כאשר מבחן "אי ההתאמה" הקבוע בסע' 11 לחוק המכר, הינו מבחן אובייקטיבי של התאמה לסטנדרט המקובל על האדם הסביר בנסיבות הענין.

הצורך בהגשת חוו"ד הובהר לתובעת במהלך הדיון והיא הודיעה לביהמ"ש כי משיקולים כספיים אין בדעתה להגיש חוו"ד. בנסיבות אלה, אין לי אלא לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל הוכחת התביעה וכפועל יוצא מכך, אני מורה על דחיית התביעה.

סוף דבר - התביעה נדחית.

הואיל ולדיון ראשון בתיק הופיעה התובעת לבדה ללא הופעה של מי מהנתבעים ולפנים משורת הדין, אני מורה שכל צד ישא בהוצאותיו.

הפקדון הנמצא בקופת ביהמ"ש ישוחחר לידי הנתבעת מס' 1.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' אב תש"ע, 12 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: